חכם טכנולוגי - טיפש תהליכי
ד"ר ענת קופ
בשבוע החולף הייתי בפגישה עם יזם ומנהל חברת סטארט-אפ.
מייד בכניסתי בלטו הסממנים המייחדים את התחום: דלת הכניסה נפתחה רק לאחר קבלת אישור כניסה באינטרקום, שטיחים מקיר לקיר קיבלו את פני, מהקירות קרצו אלי גרידים פרסומיים וכסאות ההמתנה בלטו באדום בוהק. המזכירה הזדרזה להציע לי קפה משובח ואף שאלה האם אני אוהבת הרבה קצף בקפה. אחר כבוד היא ליוותה אותי לחדרו של המנהל, שכמובן ישב מול מספר מסכי מחשב גדולים ועיין בהם בו זמנית.
התחלנו לשוחח.
הישיבה נסבה סביב בדיקת האפשרות להיעזר בייעוץ ארגוני עקב הצמיחה הגדולה והבלתי מבוקרת שחווה הארגון בשנה האחרונה הן מבית- גדילה בכמות העובדים והן מחוץ- צמיחת לקוחות.
השיחה קלחה בנעימות, אך מהותה הייתה מטרידה מאוד בעיני, היות ועלו בה מספר נושאים בעייתיים ביותר המאפיינים את התחום.
כאשר ביקשתי מהמנהל לשרטט את המבנה הארגוני של חברתו הוא הזדרז להשתמש בלוח המחיק התלוי על הקיר וכמובן שמחלקת HR , באופן לא מפתיע, התמקמה תחת הסמנכ"לים המקצועיים. כשניסיתי לברר עימו מה ההיגיון הוא התפתל קמעה. חברות היי-טק במהותן מושתתות על מוחות עובדיהם המהווים את המשאב היקר ביותר וככאלה הם צריכות להפיק מהם את המיטב על ידי יצירת אקלים שיפעל לליבוי מוטיבציה ולעידוד יצירתיות. רק כך ניתן יהיה להנות מהמוח האנושי. מצד שני מוטיבציה ויצירתיות אינם מספיקים כשלעצמם. את הללו מישהו צריך לתרגם למינוף, לאחזקה ולתהליכים ארגוניים. המישהו הזה הוא HR שראוי שלא יראו בו רק מנגנון של גיוס והשמה אלא מנגנון של ליווי, אחזקה וטיפוח. HR כזה חייב להיות שותף אסטרטגי מלא לניהול שהרי הוא אמון על המשאב הארגוני היקר ביותר. כיצד קרה שדווקא בחברות היי-טק, שהינן מתקדמות ביותר בחשיבה טכנולוגית, HR העוסק באנשים, נדחק לשולי המבנה הארגוני?
כיצד קרה שדווקא חברות היי-טק, היודעות לשים במרכז את הפיתוח הטכנולוגי החכם, כל כך טיפשות בטיפוח המוח שהגה אותם?
השאלות הללו מתעצמות על רקע עובדה נוספת מטרידה ומוכרת בארגונים אלו- המנהלים הבכירים הינם מנהלים שמונו לתפקידים אלו על סמך מקצועיותם בתחומים הטכנולוגים, אבל אין להם שמץ של מושג בניהול בכלל ובניהול אנשים בפרט. המנהלים הללו מתמקדים בפיתוח המוצר, אבל בלי "צבא" נאמן, בלי חדווה ובלי תהליכי עבודה, המוצר ידשדש במקום במקרה הטוב. רעיון ייחודי, יזמות ומוצר טוב הם תנאים ראשונים הכרחיים לסטארט-אפ, אבל כדי להתפתח ולגדול אין די בכך. כדי להתפתח ולגדול אי אפשר להמשיך ולהתקיים רק על "מטרנה". העובדה, העצובה לא פחות היא, שמנהלים אלו מסתובבים בחזה נפוח ובהדרת חשיבות ואין להם טיפת מודעות לכישורי הניהול הירודים שלהם.
בתחילת המילניום, בפרט באמצע שנות התשעים העליזות, המושג "היי-טק" היה רווי בהילה, זוהר ואבק כוכבים. יוקרת המקצוע לא נבעה מהמחקר והפיתוח אלא מהמשכורות הגבוהות, הסושי ומכונות הקפה. לאחר שתי בועות מנופצות בטווח של עשר שנים ולאחר פיטורין וקיצוצים חל כרסום רציני בתדמיתו היוקרתית של התחום בו "הסושי עלה לו לראש". התחום נוהל במונחים של טווח קצר במקום בראייה לטווח ארוך מונחים של זוהר במקום דגש על עבודה תהליכית ממושכת ועקבית. הסושי גבה מחיר גבוה. הזוהר התברר כחיצוני בלבד וכנובע מתנאים ומשכר ולא ממקום מהותי או מערך העבודה עצמה. הסושי נלקח והזוהר הלך ועימו גם הביטחון של העובדים. כעת נוצר וואקום. לו היו נלמדים לקחים היה הוואקום מתמלא בתובנות תהליכיות לטווח ארוך ובהנחת תשתיות ניהול יציבות המפצות על חוסר הביטחון. זה לא קורה.
ההתמקדות הנכונה, מנקודת המבט הייעוצית, היא לייצר אורגניזם אחד שלם בעזרת התוויית חוטים שיחברו את כל המוחות המקצועיים הקיימים. בשפה פשוטה יותר : הנחת תשתיות ניהול- ניסוח חזון, גזירת יעדים ומטרות, בניית תהליכי עבודה, יצירת מרחבי שיח מקדמים, עיצוב תהליך קבלת החלטות, חלוקת תחומי אחריות, מעקב ביצוע אחר החלטות שהתקבלו, פיתוח אקלים למידה בפרט בתחומי הניהול וכל הללו תוך שילוב HR במרכז ותוך תיקון ושיפור מתמידים.
את הישיבה שלי עם מנהל חברת הסטארט-אפ סיימתי בשאלה מהו החזון שלו. הוא ענה במהירות : "ברור, להימכר לחברה גדולה ולעשות כסף והרבה". חייכתי בציניות. חזון כזה מעקר את משמעות העבודה מתוכן. לנסח את מטרת החברה במונחים של כסף זה כמו לרדוף אחר כבוד- אי אפשר להשיגו אם תרדוף אחריו ישירות, אפשר להשיג כבוד כמו גם כסף, רק אם תשיג הישגים שיזכו אותך בהם.
בנוסף, צריך גם לזכור שבסופו של יום, מרבית עובדי ההיי-טק הם 'פועלי הבניין' המודרניים. חלקם הארי עוסק בעבודה סיזיפית ושחורה הכוללת בניית בייטים וביטים בקוד המחשב. מיעוטם עוסקים במחקר, בפיתוח ובבניית אלגוריתמים. משנלקח הסושי הם נותרו רק עם סרבלי העבודה האפורים. לכן מונחי חזון צריכים להכיל משמעות שממנה תיגזר דרך. משמעות כזו תחבר את העובדים לייצור ולערך העבודה, דבר שיפעל לליבוי המוטיבציה ולעידוד היצירתיות ואף ישלשל את הכסף